אי הבחנה של גידולים בעמוד שדרה, גידולים בראש, שיתוק, GBS, ועוד.
עו"ד ונוטריון מורן אברהמי יום טוב בעלת ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית, עובדת עם מיטב המומחים הרפואיים אשר מעניקים ייעוץ וחוות דעת רפואיות המשמשות בסיס איתן להליך המשפטי.
אם הינך סבור/ה כי נגרם לך נזק בעקבות רשלנות רפואית או שניתן לך טיפול שאינו מתאים, אני ממליצה לך לפנות מיידית אל משרדי, לקבלת ייעוץ משפטי ובדיקת היתכנות הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית.
לפרטים נוספים >>
מבוא: חשיבות האבחון המדויק והמהיר במערכת העצבים
הנוירולוגיה היא תחום מורכב וקריטי העוסק במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) והפריפרית. אבחון וטיפול במחלות נוירולוגיות דורשים דיוק מרבי ומהירות תגובה, שכן כל איחור או כשל באבחון עלול להוביל לנזק נוירולוגי בלתי הפיך ואף למוות.
רשלנות רפואית נוירולוגית מתרחשת כאשר הטיפול, האבחון או המעקב חורגים באופן בלתי סביר מהסטנדרט המקצועי המקובל וסטייה זו גורמת לנזק למטופל. להלן סקירה של תחומי הרשלנות הנפוצים ביותר בתחום זה.
רשלנות באבחון ובטיפול באירוע מוחי (Stroke Management Negligence)
אירוע מוחי (שבץ) הוא מצב חירום רפואי וכל דקה קריטית רשלנות בתחום זה נוגעת בעיקר לאיחור באבחון ולכשל בטיפול דחוף.
א. כשל באבחון וניהול אירוע איסכמי (Ischemic Stroke)
איחור בטיפול טרומבוליטי הטיפול החשוב ביותר לשבץ איסכמי הוא מתן TPA (Tissue Plasminogen Activator) או טרומבקטומיה (הסרה מכאנית של הקריש). טיפולים אלו אפקטיביים רק ב"חלון זמנים" מצומצם (בדרך כלל 4.5-6 שעות). איחור בהבאת המטופל למרכז רפואי מתאים, כשל בזיהוי מיידי של תסמיני שבץ בחדר המיון, או עיכוב מיותר בביצוע CT מוח (לשלילת דימום) מהווים רשלנות חמורה הפוגעת בפרוגנוזה (התחזית הרפואית).
רשלנות רפואית באי מתן טיפול בנוגדי קרישה: אירוע מוחי כתוצאה מטיפול רפואי שגוי
אירוע מוחי הוא מצב רפואי חירום שעלול לגרום לנכות קשה ואף למוות. אחד הגורמים השכיחים לאירוע מוחי הוא היווצרות קריש דם המחסום כלי דם במוח. במקרים רבים, ניתן למנוע אירוע מוחי באמצעות טיפול בנוגדי קרישה. לכן, אי מתן טיפול בנוגדי קרישה כאשר הוא נדרש, או הפסקה פתאומית של טיפול שכבר ניתן, עלולים להוות רשלנות רפואית ולהוביל לתביעות פיצויים.
מהם נוגדי קרישה?
נוגדי קרישה הם תרופות המונעות היווצרות קרישי דם ומפחיתות את הסיכון לאירוע מוחי, התקף לב ומחלות קרדיווסקולריות אחרות. תרופות אלו נרשמות למטופלים הסובלים ממצבים רפואיים שונים, כגון:פיברילציה פרוזדורית (קצב לב לא סדיר),מחלות לב, מחלות כלי דם
רשלנות רפואית באי מתן טיפול בנוגדי קרישה יכולה להתבטא במספר צורות:
אי אבחון מצב רפואי המחייב מתן נוגדי קרישה: למשל, אי אבחון פיברילציה פרוזדורית עלול להוביל לאי מתן טיפול מונע.
אי מתן מרשם לנוגדי קרישה: למרות אבחון מצב רפואי המחייב טיפול, הרופא אינו רושם את התרופה הנדרשת.
הפסקה פתאומית של הטיפול: הפסקה פתאומית של טיפול בנוגדי קרישה ללא סיבה רפואית מוצדקת עלולה להוביל להיווצרות קריש דם.
שינוי במינון התרופה ללא הצדקה רפואית: שינוי במינון התרופה עלול להפחית את יעילותה ולהגדיל את הסיכון לאירוע מוחי.
1. אי מתן טיפול בנוגדי קרישה עלול להוביל למגוון רחב של השלכות חמורות, לרבות:
אירוע מוחי: קריש דם הנוצר כתוצאה מחוסר טיפול בנוגדי קרישה עלול לחסום כלי דם במוח ולגרום לשבץ.
נכות קשה: אירוע מוחי עלול לגרום לחולשה בשרירים, קשיי דיבור, הפרעות בזיכרון ואף למוות.
פגיעה באיכות החיים: אירוע מוחי משנה את חייו של האדם באופן קיצוני, פוגע בתפקוד היומיומי שלו ומטיל נטל כבד על המשפחה.
אי מתן טיפול בנוגדי קרישה כאשר הוא נדרש מהווה רשלנות רפואית חמורה העלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. אם חשדת כי נפגעת מרשלנות רפואית, אל תהסס לפנות לעזרה משפטית.
2. כשל באבחון וניהול דימום מוחי
איחור באבחון דימום מוחי (כגון דימום סובארכנואידלי – SAH) מוביל לנזק מוחי משני. רשלנות כוללת:
אי-ביצוע הדמיה בחשד ל-SAH: כשל לבצע CT ראש במטופל המדווח על כאב ראש פתאומי וחמור
כשל בניטור לחץ דם: ניהול לקוי של יתר לחץ דם חמור בחולים עם דימום מוחי.
3. רשלנות באבחון וניהול זיהומים נוירולוגיים
זיהומים במוח ובחוט השדרה (כגון דלקת קרום המוח – מנינגיטיס, ודלקת המוח – אנצפליטיס) מחייבים טיפול אנטיביוטי ו/או אנטי-ויראלי מיידי. רשלנות כאן מסכנת חיים:
אי-ביצוע ניקור מותני (Lumbar Puncture Delay): איחור בביצוע ניקור מותני בחשד למנינגיטיס, או עיכוב בהתחלת טיפול אנטיביוטי אמפירי לפני קבלת תוצאות המעבדה.
פענוח שגוי של נוזל חוט שדרה: כשל של רופא המעבדה או הנוירולוג בפענוח מדויק של נוזל ה-CSF והגדרת סוג הפתוגן או תחילת טיפול מתאים.
4. רשלנות באבחון מאוחר של גידולים נוירולוגיים
אבחון מאוחר (Delayed Diagnosis) של גידול מוחי או גידול בחוט השדרה הוא עילת רשלנות נפוצה:
התעלמות מתסמינים נוירולוגיים מתקדמים: כשל של רופא ראשוני או נוירולוג באי-הפניית מטופל לבדיקת הדמיה (MRI או CT) למרות תלונות מתמשכות על כאבי ראש מחמירים, התקפים אפילפטיים חדשים (New-Onset Seizure), או חסרים נוירולוגיים (כגון חולשת צד, הפרעות ראייה).
פענוח הדמיה שגוי: כשל של הרדיולוג או הנוירולוג בזיהוי נגע חשוד כגידול בבדיקת ההדמיה. הסתמכות יתר על אבחון שפיר כגון מיגרנה במקום בירור מעמיק של הממצא.
5. רשלנות באבחון וניהול מחלות כרוניות ודגנרטיביות
אף שמחלות אלו הן כרוניות, לאבחון מוקדם יש חשיבות מכרעת בניהול, בטיפול ובאיכות החיים.
טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis – MS): איחור באבחון
מחלת פרקינסון ואלצהיימר: רשלנות יכולה להתבטא באיחור באבחון, המוביל לאובדן הזדמנות טיפולית המאפשרת שיפור איכות חיים (כגון טיפול דופמינרגי מוקדם).
6. רשלנות בניהול תרופתי נוירולוגי
ניהול לקוי של תרופות אנטי-אפילפטיות: רשלנות בטיפול באפילפסיה כוללת שינוי לא מבוקר במינון, הפסקת טיפול ללא הצדקה רפואית, או כשל בבדיקות דם לניטור רמות תרופה (Therapeutic Drug Monitoring), המוביל לסטטוס אפילפטיקוס או החמרת התקפים.
תגובה בין-תרופתית: כשל במתן תשומת לב לאינטראקציות בין-תרופתיות מסוכנות בין תרופות נוירולוגיות לתרופות אחרות (למשל, תרופות קרדיולוגיות או פסיכיאטריות).
ההיבט המשפטי: הקשר הסיבתי והנזק
בתביעות רשלנות נוירולוגית, הוכחת הקשר הסיבתי היא האתגר המרכזי. יש להוכיח כי הנזק (כגון חסר נוירולוגי קבוע, נכות, אובדן כושר עבודה) נגרם באופן ישיר מהתרשלות הרופא ולא ממהלך המחלה הטבעי.
עקרון החמצת הסיכויים (Loss of Chance): במקרים של אירוע מוחי או גידול, עילת התביעה מתבססת לעיתים קרובות על הטענה כי הרשלנות הפחיתה משמעותית את סיכויי המטופל להימנע מנזק קבוע או להשיג ריפוי.
סיכום
הנוירולוגיה היא תחום שבו איכות הטיפול משפיעה ישירות על יכולתו של המטופל לתפקד ולחיות חיים עצמאיים. במקרים של רשלנות באבחון או בטיפול, כאשר הנזק הוכח כתוצאה מסטייה מסטנדרט הטיפול, קיימת זכות משפטית להגיש תביעת רשלנות רפואית. התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום, בליווי חוות דעת מומחה נוירולוג, היא הצעד הראשון להשגת פיצוי וצדק.
רשלנות רפואית באבחון אמרוזיס פוגקס
מהו אמרוזיס פוגקס?
אמרוזיס פוגקס, הידוע גם בשם "עיוורון חולף", הוא מצב רפואי שבו חווה המטופל איבוד ראייה פתאומי וזמני בעין אחת. התופעה נגרמת בדרך כלל מחסימה זמנית של כלי הדם המזינים את הרשתית.
תסמינים אופייניים:אובדן ראייה פתאומי בעין אחת, ראייה מטושטשת, ראייה מנוקדת, צללים בשדה הראייה
גורמים: חסימה של עורק הרשתית, יתר לחץ דם,סוכרת,מחלות לב,כולסטרול גבוה, עישון
מדוע יש חשיבות באבחון מוקדם?
אבחון מהיר ומדויק של אמרוזיס פוגקס הוא חיוני, שכן הוא עשוי להעיד על מצב רפואי חמור יותר, כגון שבץ מוחי. בדיקות הדמיה כגון CT או MRI של הראש יכולות לסייע בזיהוי הגורם הבסיסי לחסימת כלי הדם.
רשלנות רפואית באבחון אמרוזיס פוגקס יכולה להתרחש כאשר רופא מתעלם מתסמיני המטופל: אי מתן תשומת לב לתלונות המטופל על אובדן ראייה פתאומי עלול להוביל לאיחור באבחון וטיפול.
מבצע בדיקות לא מספקות: אי ביצוע בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה הכרחיות עלול לפספס את האבחנה הנכונה.
מאבחן את המצב באופן שגוי: אבחנה שגויה עלולה להוביל לטיפול לא מתאים ולפגיעה נוספת במצב המטופל.
השלכות של איחור באבחון:
אובדן ראייה קבוע: במקרים מסוימים, איחור באבחון וטיפול יכול להוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך.
סיבוכים נוספים: חסימה של כלי הדם בעין עלולה להעיד על מצב רפואי חמור יותר, כגון מחלת לב או שבץ מוחי, שאיחור בטיפול בהם עלול להוביל לנזק בלתי הפיך.
אם חשדת כי נפגעת מרשלנות רפואית באבחון אמרוזיס פוגקס, פנה עוד היום לעורך דין רשלנות רפואית מומלץ.