תפקידו של הגניקולוג הוא להמליץ למטופלת על הבדיקות ולבצע מעקבים סדירים בהתאם לגיל המטופלת ולעברה הרפואי.
כיום, ישנם בדיקות סקר וחיסון שמטרתן לאבחן בהקדם קיום של גידולים סרטניים בצוואר הרחם.
מניעת סרטן צוואר הרחם ע"י מתן חיסון כנגד HPV:
נייר העמדה מס' 110 של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מתאריך 19.7.2009 "חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי".
חיסון של נשים פעילות מינית: ניתן לחסן נשים פעילות מינית, אף אם בעברן משטח פאפ פתולוגי או יבלות חרוטיות, שכן החיסון הארבע ערכי עשוי למנוע מחלות הנגרמות מזני נגיף הפפילומה האנושי אליהם עדיין לא נחשפו. עם זאת, יש ליידע נשים אלו שהחיסון פחות יעיל כנגד זנים שכבר נחשפו אליהם. אישה שנחשפה לנגיף לפני קבלת החיסון עלולה לפתח ממאירות תוך אפיתלית או סרטן למרות קבלת החיסון, ועליה להמשיך לעבור סקר למניעת סרטן צוואר הרחם.
מניעת התפתחות סרטן צוואר הרחם ע"י מעקב אחר משטחי PAP וביצוע בדיקות קולפוסקופיה + טיפולים בשלבים טרום סרטניים:
סרטן קשקשי של צוואר הרחם מתפתח באופן איטי יחסית ובמהלך התפתחותו ניתן לגלות שלבים טרום ממאירים המאפשרים לתת טיפול מונע ע"י כריתת הנגעים ומעקב רציף אחר השינויים בצוואר הרחם. המעקב נעשה ע"י ביצוע של משטחי צוואר הרחם (משטח PAP) וע"י ביצוע בדיקות קולפוסקופיות של צוואר הרחם, וביצוע דגימות (ביופסיות) מאזורים חשודים. בין השאר ניתן לבצע ביחד עם בדיקות ה-PAP ברור של קיום זיהום בוירוס HPV שהינו גורם סיכון מוכר לסרטן צוואר הרחם.
נייר העמדה מס' 101 שעודכן בשנת 2019 של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה קובע:
"החל משנת 2019 משטחי צוואר הרחם נכללים בסל הבריאות בין הגילאים 54-30 שנים, בתדירות של אחת לשלוש שנים. הוצע בעבר להגביל את הסריקה לנשים עם סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם. אלא, שלא ניתן למצוא בישראל אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי מוצא אתני, אזורי מגורים או גורמי סיכון רפואיים ] 6,7 [. לפיכך, יש להגדיר גבולות של גילאים בהם תיסרק כל האוכלוסייה. במחקר שנערך ע"י החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם בישראל, נמצא ש34.8% מהנשים עם נגעים טרום ממאירים מסוג CIN 2-3 וסרטן בצוואר הרחם אובחנו מתחת לגיל 35 ] 8[ ו – 31% ממקריסרטן צוואר הרחם התגלו בנשים מעל גיל 60 שנה (רישום הסרטן המרכזי לישראל). על כן, החברה ממליצה להתחיל את תכנית הסריקה מגיל 25 עד גיל 65 שנה. מחקרים רבים מראים על הבדל שולי בין סריקה שנתית וסריקה כל 3 שנים, ועל כן, ההמלצה היא המשך סריקה כל 3 שנים באמצעות משטחי פאפ, או בדיקת זני 9[ HPV."
נייר העמדה מס' 113 של איגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה העוסק ב"ניהול מטופלות עם תשובה לא תקינה של משטח מצוואר הרחם – משטח ציטולוגי (PAP SMEAR) או בדיקת זני HR-HPV, אושר במועצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ב14.3.2018 אך התפרסם רק בחודש ינואר 2020 צויין:
”משטח ציטולוגי מצוואר הרחם (Pap Test) ובדיקת זני HR-HPV משמשים כאמצעי סריקה לגילוי מוקדם של מצבים טרום סרטניים וסרטן של צוואר הרחם.
מטרת נוהל זה להגדיר ניהול מקרים בהם מתקבלת תשובה לא תקינה במשטח ציטולוגי או בדיקה חיובית לזני HR-HPV. .High Risk- Human Papilloma Virus
זני HR-HPV מוגדרים זנים 16, 18 ושניים עשר הזנים: 31,33,35,39,45,51,52,56,58,59,66,68.
בירור וטיפול בנשים עם ממצא לא תקין במשטחים מצוואר הרחם נקבע לפי הסיכון לגילוי נגע טרום סרטני 2-3 (נט"ס 2-3 (,CIN 2-3) Cervical Intraepithelial Neoplasia) או ממצא של סרטן פולשני של צוואר הרחם. טבלה מס' 1 מפרטת את הסיכון לנגעים טרום סרטניים וסרטן צוואר הרחם בהתאם לתשובות ציטולוגיות וממצא זני .HR-HPV".
עו"ד ונוטריון מורן אברהמי יום טוב בעלת ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית, עובדת עם מיטב המומחים הרפואיים אשר מעניקים ייעוץ וחוות דעת רפואיות המשמשות בסיס איתן להליך המשפטי. אם הינך סבור/ה כי נגרם לך נזק בעקבות רשלנות רפואית או שניתן לך טיפול שאינו מתאים, אני ממליצה לך לפנות מיידית אל משרדי, לקבלת ייעוץ משפטי ובדיקת היתכנות הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית.